דן אוזן, חבר מוערך בקהילה היהודית בקופנהגן, דנמרק, חי חיים המאופיינים במסירות, בשירותיות ובמחויבות עמוקה לשלומם ולרווחתם של הסובבים אותו. בגיל 37 נקטעו חייו של אוזן באופן טרגי בפעולת טרור בעת ששימש כמאבטח מתנדב בבית כנסת במהלך חגיגת בת מצווה.

אובדנו של אוזן לא היה רק טרגדיה אישית למשפחתו ולחבריו, אלא מכה הרסנית לקהילה שאותה שירת במסירות בלתי מעורערת. תפקידו כמגן על קהילתו הדגיש את החשיבות הקריטית של התנדבות ואת הסיכונים האישיים של אנשים פשוטים לנוכח אלימות דתית ותרבותית.

מעבר למחויבותו לביטחון הקהילה, אוזן זכה להכרה על תרומתו רבת־המשמעות לקהילה היהודית בקופנהגן, שם היה ידוע ומוערך בשל מעורבותו בה לאורך שנים רבות. מסירותו זכתה לכבוד לאחר מותו כאשר זכה בתואר "איש השנה של דנמרק" והוענק לו פרס 'ברלינגסקה', עדות להכרת התודה העמוקה והכבוד שהיה לעם הדני על הקרבתו.

אוזן נזכר לא רק בזכות מעשיו ההרואיים אלא גם בזכות תכונותיו האישיות. הוא היה שחקן כדורסל מוכשר בעל תואר ביחסים בין־לאומיים, שלט בעברית ואף שהה בישראל. אוזן, שתואר על ידי הרב הראשי למדינה כ'חסר תחליף', נודע בנכונותו לעזור ובאופיו יוצא הדופן.

מותו הטרגי עורר זרם עצום של צער וסולידריות, כאשר כ־30,000 בני אדם השתתפו בטקס אזכרה לזכרו ולזכר הקורבן השני של הירי בדנמרק. תגובה קהילתית זו הדגישה את ההשפעה העמוקה שהיתה לאוזן על קהילתו ואת החלל שיצר אובדנו.

מורשתו של דן אוזן היא תזכורת רבת־עוצמה לעוולות השנאה ולערך של בני האדם שניצבים להגן על האחר. חייו והקרבתו ממשיכים לעורר קריאות לאחדות, סובלנות וחשיבותה של ערנות קהילתית אל מול האיומים על השלום והביטחון.