הפצצת שגרירות ישראל בבואנוס איירס ב־17 במרץ 1992 ניצבת כאחד מפיגועי הטרור ההרסניים ביותר בהיסטוריה של ארגנטינה. הפיגוע האכזרי הזה לא רק גרם לאבדות כבדות, אלא גם סימן את תחילתה של תקופה אפלה של טרור אנטישמי באמריקה הלטינית, אשר זעזע את הקהילה היהודית ואת החברה הארגנטינאית בכללותה.

רקע כללי:

בארגנטינה חיה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית, ובואנוס איירס הייתה הלב התרבותי והרוחני שלה. שגרירות ישראל בבואנוס איירס הייתה סמל לקשרים ההדוקים בין ארגנטינה לישראל, מה שהפך אותה ליעד לארגוני טרור בין־לאומיים המתנגדים לקיומה של ישראל ולמדיניותה.

פרטים על הפיגוע:

בשעות אחר הצוהריים ב־17 במרץ התנגש בחזית בניין שגרירות ישראל מחבל מתאבד שנהג בטנדר עמוס בחומר נפץ. הוא פוצץ מטען חבלה אדיר שמוטט את בניין השגרירות וגרם נזק רב למבנים סמוכים. בפיגוע נהרגו 29 בני אדם, בהם צוות שגרירות ישראל, אזרחים ארגנטינאים וכומר קתולי, ונפצעו למעלה ממאתיים בני אדם נוספים. הפיגוע לא רק גרם להרס פיזי, אלא אף הותיר צלקות פסיכולוגיות עמוקות בניצולים ובמשפחות הקורבנות.

לאחר הפיגוע הורגש גל של סולידריות עם הקהילה היהודית בארגנטינה ונשמע גינוי נרחב של הפיגוע מצד מנהיגים בין־לאומיים. עם זאת, חקירת ההפצצה עמדה בפני מכשולים רבים, שהובילו לשנים של תסכול ושאלות ללא מענה למשפחות הקורבנות. הארגון הלבנוני חיזבאללה, הנתמך על ידי איראן, נחשד בביצוע התקיפה, אם כי במשך השנים לא התקבלה הוכחה מוחלטת ולא אחריות ישירה מצד הארגון.

קורבנות הפיגוע:

קורבנות הפיגוע בשגרירות כללו קבוצה מגוונת של בני אדם, שמשקפת את הפנים הרבות של ההשפעה שהייתה לפיגוע. בין ההרוגים היו צוותי שגרירות ישראל, שעבדו בנציגות הדיפלומטית, אזרחים ארגנטינאים ששהו בסביבת השגרירות, וכומר קתולי, האב חואן קרלוס ברוּמנה, שעבר סמוך לשגרירות ברגע הפיצוץ. אובדן החיים ומגוון הלאומים והמקצועות בקרב הקורבנות הדגישו את אופיו חסר ההבחנה של הטרור.

בשנים שלאחר ההפצצה נערכו טקסי אזכרה והנצחה לזכר ההרוגים. אתר בניין השגרירות היה לרחבת זיכרון, המשמשת תזכורת נוקבת לצורך במיגור השנאה והטרור. הפצצת שגרירות ישראל בבואנוס איירס נותרה אבן דרך קודרת בהיסטוריה של ארגנטינה, מקרה טרגי המדגים את טווח הפגיעה של הטרור העולמי, וקריאה לקהילה הבין־לאומית להתאחד במאבק בקיצוניות ובקידום השלום.