התקפות קופנהגן (2015)
יהודי אחד נהרג בפעולת איבה בקופנהגן, דנמרק, 15 בפברואר 2015
התקפות קופנהגן (2015): התקפות קופנהגן על אירוע שיח ועל בית כנסת, הדגישו את החששות הגוברים לחופש הביטוי והאנטישמיות באירופה.
התקפות קופנהגן בפברואר 2015 היו תזכורת בולטת לגל הגואה של אנטישמיות וקיצוניות באירופה. התקפות אלו לא היו רק תקיפות על יחידים אלא כוונו גם לחופש תרבותי ודתי, זעזעו עמוקות את בירת דנמרק והדהדו ברחבי העולם.
רקע כללי:
קופנהגן, הידועה במורשת התרבותית העשירה שלה ובהיסטוריה של סובלנות דתית, נסערה מן המעשים האלימים הללו. המתקפה הראשונה כוונה לאירוע שיח תחת הכותרת 'אמנות, חילול השם וחופש הביטוי' בבית הקפה Krudttønden, ושיקף את המתחים הגוברים סביב חופש הביטוי והקיצוניות הדתית באירופה. הפיגוע הנוסף כוון לבית כנסת בקופנהגן והיה תקיפה ישירה על הקהילה היהודית, תזכורת קודרת לאלימות האנטישמית.
פרטים על הפיגוע:
האירועים התרחשו על פני מספר שעות ב־15-14 בפברואר. ההתקפה הראשונה בבית הקפה Krudttønden הביאה למוות של אזרח אחד ולפציעת שלושה שוטרים. התוקף, עומר אל־חוסיין, יליד דנמרק בן 22 ממוצא פלסטיני, המשיך לאחר מכן לבית הכנסת הגדול בקריסטלגאדה, שם נערכה חגיגת בת מצווה.
בבית הכנסת ירה אל־חוסיין למוות במאבטח מתנדב, דן אוזן, שהגן על הכניסה למקום, ופצע שני שוטרים. התגובה המהירה של רשויות אכיפת החוק הובילה למעקב ולבסוף להריגת אל-חוסיין ליד תחנת נירברו ב־15 בפברואר.
הקורבנות של אירועים טרגיים אלה היו:
פין נורגרד: במאי קולנוע בן 55, השתתף באירוע בבית הקפה. הוא נהרג במהלך הפיגוע הראשון, זכור בתשוקתו לעשיית סרטים ואמונתו בחופש הביטוי.
דן אוזן: מאבטח מתנדב בן 37 וחבר בקהילה היהודית, אוזן נורה למוות בעת שהגן על בית הכנסת. מותו היה מכה הרסנית לקהילה, והדגיש את הסיכונים שעומדים בפני אנשים פשוטים בהקשר של אלימות דתית ותרבותית.
התקפות קופנהגן הובילו לזרם של השתתפות בצער וסולידריות בדנמרק וברחבי העולם. תקריות אלו הגבירו את המודעות לצורך בצעדי אבטחה באתרי דת ותרבות ועוררו דיונים על איזון חופש הביטוי עם כבוד לרגישויות דתיות.
לאחר מכן, נערכו משמרות זיכרון, התכנסויות בין־דתיות והפגנת אחדות נגד קיצוניות. ממשלת דנמרק וארגונים אחרים הגבירו את המאמצים להתמודד עם הרדיקליזציה ולחזק את חוסן הקהילה. הפיגועים בקופנהגן משמשים תזכורת כואבת לאיום המתמשך שמציבות אידיאולוגיות קיצוניות ולחשיבות בשמירה על ערנות, אחדות ומחויבות לערכי הסובלנות והכבוד ההדדי בחברות מגוונות.